רוחמה שרון
ענין בלבן
התלבטתי ארוכות אם להעלות את הפוסט הזה. לא רק בגלל מה שקורה כאן אצלנו, גם בגלל העיתוי המוזר שנראה לי בלדבר על אריחים בלבן בעת שבה הארץ שלנו בוערת תרתי משמע. עם עיניים טרוטות מחוסר שינה כמו אחרי מלחמת התשה, אחרי ריצה במדרגות למקלט עם שתי כלבות קטנות ורועדות בידיים - החלטתי: אני כן מעלה את הפוסט הזה לכבוד השבועות.
למה ? כי ככה זה עם החיים פה, בוכים וצוחקים בנשימה אחת , כועסים וסולחים באותה שניה.
אז הנה הפוסט (שהכינונו מראש ...) חג שבועות שמח לכולכם ! עניין אינו מתבסס על גוון.