מקשת צבעונית שמאפיינת אריחים לחיפוי ועד אגרטלים לקשט בהם את חללי הבית. הקאמבק המעוצב של האריח שנדחק לפינה >>
אם מישהו היה אומר לי בשנות ה-90 שמכנסי הפדלפון יחזרו למרכז סצנת האופנה, הייתי חושבת שמשהו אצלו השתבש. החזרה של המכנסיים המתרחבים איפשהו בשנות ה- 2000 הפיחה מבחינתי חיים בביטוי – 'ההיסטוריה תמיד חוזרת' וחידדה אצלי את התובנה שעלינו להיות ערוכים תמיד לקבל את הישן בגרסתו המעודכנת.
אריחי הטרצו, היו האריחים השכיחים ביותר, סוג של מוצר בסיסי, בכל בית בישראל, שעם השנים ועם הפיתוחים המתקדמים, נדחק לקרן זווית. עשויים מבטון צבעוני שהוסיפו לו אגרגטים (חלקיקי שיש ואבן) בצבעים שונים, אריחי הטרצו המקוריים חזקים ועמידים ומיוצרים לרוב בכבישה, היום כמו פעם.
השנים האחרונות מסירות את האבק ממוצרים מוכרים, חלקם בסיסיים כמו הטרצו, ומפיחים בהם חיים חדשים, פרשנויות אחרות, תפיסות עיצוב מתקדמות. מאריח פונקציונאלי בלבד, הפך הטרצו לפריט דקורטיבי ומסוגנן.
מעצבי מוצר רבים לקחו את האגרגטים, אותן אבנים קטנות שמשולבות באריח, והעניקו להן את תשומת הלב, כשבחרו לשחק עם גדלים וצורות.
קצת היסטוריה
מקורו של הטרצו, כפי שאנו מכירים אותו, הולך אחורה בשנים אל הממלכה היוונית, שם הוא כנראה נולד, כאשר ערבבו שברי טרה קוטה עם מלט ויצקו משטחי דריכה שאפילו לא לוטשו, אלא הושארו כמו שהם להישחק עם הזמן ע"י השימוש, ההליכה. הופעות צבעוניות יותר של משטחי טרצו היו נפוצות בשנות העשרים של המאה הקודמת, בהן הוסיפו לחומרי המליטה חלקיקי שיש וגרניט (אגרגטים) צבעוניים במידות קטנות וכך נוצר הריצוף שמכונה באיטליה : terrazzo alla Veneziana או battuto alla Veneziana כיוון שבאיזור ונציה היה בו שמוש נרחב שהתפשט אל עבר כל איטליה ואל ארצות אחרות. מיותר לציין שהמשטחים הללו , נוצרו בעבודת יד, בשטח, על ידי שזירת חלקיקי השיש וסידורם במקום, (גם בצורת שטיחונים ועיטורים) בידי רצפים ואמנים מומחים לנושא, ולאחר מכן פיזור החומר המקשר (מלט ותוספים) וליטוש ידני או מכני של המשטח המוגמר. מי מכם שטייל ברחובות ערים אטלקיות כמו ונציה, בולוניה ועוד, בוודאי נתקל במדרכות שלמות מרוצפות במשטחי טרצו יצוקים במקום.
הטרצו נחשב לריצוף יוקרתי והשתמשו בו בעיקר בוילות מפוארות ולאחר מכן אף ברחובות הערים ובגנים.
בתחילה רוצפו משטחים שלמים ששולבו בהם חלקיקי שיש כאמור, ולאחר מכן התפתחה תעשיה של ייצרני אריחים עשויים באותה שיטה של שילוב חלוקי שיש אבן וגרניט בתערובת מלט. תעשיה זו קיימת עד היום והיא מחדשת תדירות את מוצריה, שמסורתית החלו באריחים במידות 20/20, 25/25, 30/30, כך שהיום ניתן למצוא אריחים במידות 60/60, 80/80, 60/120, 120/120 ועוד. גם משטחים במידות לפי הזמנה מיוצרים מטרצו וניתן למצוא גם אריחי מדרגה ופסי גמר ליצירת מראה מושלם - כולם מטרצו שמיוצר היום כמו אותו טרצו עתיק, באופן ידני או בתהליך מכני.
טרצו היום
קולקציות פורצלן רבות, מוקדשות למראה הטרצו, ומאפשרות מגוון רחב של שילובים, צבעים, רקעים ופרופורציות. הטרצו ואריחי הפורצלן דמויי הטרצו, מתאימים כחיפוי קירות וריצוף, לפנים וחוץ הבית.
קיימות סדרות של אריחי טרצו בגימור אנטי סליפ (מחוספס מונע החלקה) שמשמשות לריצוף חדרים ואיזורים רטובים (חדרי רחצה, מטבחים, מרפסות, שבילים, סביבות בריכה , פטיו ועוד) אחד השימושים היותר מעניינים באריחי טרצו הוא: יצירת משטחי עבודה, שולחנות, דלפקים ועוד.
*יש מי שמתח את גבולות החומר והתפיסה העיצובית ולקח את הטרצו למקומות של אמנות שימושית. מעצבת המוצר מתן שדה חמו יוצרת בטרצו אמנות שימושית - פריטים דקורטיביים כמו מגשים, אגרטלים, מזוזות, פמוטים ונוספים.
מתוך קולקציית RAFA PROJECT בעיצוב מתן שדה חמו- צילום: אופיר הנגלי
שדה חמו פועלת בסטודיו שלה בקיבוץ מענית ואת הפריטים שלה ניתן להשיג בגלריות עיצוב שונות וגם ישירות מהחנות המקוונת של המותג – RAFA PROJECT
היא עובדת עם הטרצו כחומר גלם, נלחמת בו ברכות, בוחנת כל העת את גבולות היכולת שלו, ומאלצת אותו להציג גרסה רכה, מעוגלת ומעודנת שלו. לקריאה נוספת הקליקו כאן