"כשפגשתי את הלקוחות הם אמרו, שעד היום הדירה הרגישה כמו בית מלון והם רוצים להרגיש בה בית. הרסתי את כל קירותיה, כדי להתחיל מחדש. הדבר היחיד בו לא נגעתי היו החלונות לים, שמהווה חלק חשוב ממנה, מעל לטיילת של תל אביב."
במרחק פסיעה מחוף הים בתל אביב צילמו: גלעד רדט רני לוריא דלית שחר
במקור אני מעצבת אופנה. ייצרתי תיקים, אקססוריז ובגדי ילדים, לימדתי אופנה ב"שנקר" ובמקביל ציירתי. כשעברנו מהמרכז לבית בכרכור, אותו עיצבתי משלב שלד מתפורר, הקמתי בו סטודיו. אנשים נכנסו לסטודיו לראות ציורים שלי, התפעלו מהבית, וביקשו גם. ככה נהייתי מעצבת פנים, זה די קרה לי...
על הדירה: דירת נופש של משפחה ניו יורקית - זוג ושלושה ילדים בוגרים, שהייתה בבעלותם 20 שנה. הדירה בת 127 מ"ר. יש בה חדר שינה הורים עם מקלחת ומרפסת שירות, שני חדרי ילדים ואירוח, ושני חדרי רחצה נוספים, שבאחד מהם מקלחון ובשני אמבטיה. סלון עם מרפסת קטנטנה בה החלפתי את הריצוף לדק במבוק עם מעקה מחופה גם הוא במבוק, מטבח ופינת אוכל, אליו הוסף דלפק נירוסטה כהרחבה למטבח, עם תאורה קטנה מעליו, בו ניתן לשבת מול הנוף האורבאני התל אביבי, כמו בבית קפה קטן.
על העיצוב: כשפגשתי את הלקוחות הם אמרו, שעד היום הדירה הרגישה כמו בית מלון והם רוצים להרגיש בה בית. הרסתי את כל קירותיה, כדי להתחיל מחדש. הדבר היחיד בו לא נגעתי היו החלונות לים, שמהווה חלק חשוב ממנה, מעל לטיילת של תל אביב. רציתי להכניס את החוף הביתה, לעשות קומבינציה של בית נופש עם תחושת ספא ורווחה, ועדיין באופן אלגנטי, כי מדובר בדירה.
שילוב אמנות ויצירה מקומית בעיצוב: חשוב היה לי לשלב בבית תחושת חומר, יצירה מקומית, נגיעה לאמנות, בין אם קלילה, מעודכנת, אגבית, ובין אם אלגנטית ועמוקה. גם כי אני אמנית, שמעוניינת לתת במה לאמנים מקומיים, וגם כי אני מאמינה שאמנות נותנת עומק ותוכן, ריגוש ואווירה, ואלה הדברים האישיים והאותנטיים שהופכים מקום לבית.
על הבחירה ברוחמה שרון: רוחמה מייצגת אמנות ועשייה מקומית. רוחמה היא מלכת הצבע, מביאה את כל הגוונים ותתי הגוונים על הסקאלה לידי ביטוי וגם מעיזה בחומרים ובשילובים. בשילוב האישיות שלה – היא מהזן הנדיר של האנשים שמתרגשים ממה שהם עושים, וזה עובר הלאה. יש אצל רוחמה את אמת החומר שאני תמיד מחפשת. החומרים שלה יוצרים חוויה חושית, לא רק בהתבוננות, משהו שמעבר להתבוננות. תחושת חומר נוכחת: אתה רואה, מרגיש, לפעמים בחומרים טבעיים אפילו מרגיש את הטמפרטורה. יש חוויית משתמש.
החומרים הנבחרים לחדרי הרחצה: מבחינת צבעוניות ומבחינת חומריות, ריצוף הפסיפס בחדרי הרחצה, מתכתב עם נגרות הבמבוק בגוון הטבעי הבהיר, ונותן תחושת מגע "קטן קטן" ברגליים, לפני המעבר לריצוף הכללי, שהוא בטון בהיר באריחים גדולים, שמרגיש בטון מוחלק. לפסיפס איכויות של אם הפנינה, משהו ש"מוציא" ירקרקים כסופים שמודגשים עם הרובה הבהירה ואריחי המקלחת בלבן מט. הטקסטורה שלו משלימה את זו של הבמבוק הבהיר התלת שכבתי, שרואים את הגריד שלו.
רוחמה חיברה אותי לאור כפרי מ- KOKORO שיצר עבורי את משטחי הכיורים והאמבטיה ביציקת בטון, הכל בגוון ירוק זית מעונן, גוון שבחרתי במיוחד, כדי שיעבוד עם מכלול החומרים מרוחמה.
הכל made custom .עשייה מקומית שמכניסה אמירה אמנותית מעמיקה לחלל עשיר. בשביל ליצור מינון נכון בין תוכן לשקט, "שיחקתי" במקומות האחרים בחיפוי קרמיקה לבנה. בתוך המקלחונים וסביב האמבטיה, הקירות מחופים בדוגמת צדפות בלבן מט,.שאר הקירות חופו בקרמיקה במידה 15/15 היוצרת מראה לכאורה פשוט, אך היא מוסיפה עוד מרקם ומדגישה את תחושת הספא.
המטבח: במטבח הפתוח לסלון, בחרתי בחיפויים בדוגמא מרוקאית, המעבירים תחושת מקום, ב"ים תיכוניות" שלהם. הבחירה הייתה פחות צפויה לחומריות של המטבח הבהיר עם השיש דמוי הבטון, פרטי הנירוסטה מט, כסאות העץ הטבעי, והמנורות הסופר מודרניות. אבל אני מרגישה, שהשילוב של כל אלה, נותן חוויה של ריגוש יומיומי, ערך מוסף של חווית משתמש.
את הירוק ניתן להרגיש, מלבד בחומרים שבחרתי אצל רוחמה, בשקיפות הזכוכית, בחפצים הירוקים ששילבתי ובעבודות האמנות.
בסלון מאחורי הספה בבד קנווס בגוון חמאה, תלויה עבודת אמנות "ירוקה" שלי, בגובה 2 מטרים, שמרגישה כמו גרפיטי, ומייצרת התבוננות אחרת. את העבודה יצרתי בתקופת הקורונה, והיא מדברת את הבילוי המשותף הזוגי – זוג יושב על כסאות בר עם שתי כוסות יין. יש בה אינטימיות, שמחת חיים וחוויית חיים של נורמליות ואופטימיות.
בספריה שילבתי עבודה אחרת שלי, אוריגאמי "קוו'ה קוו'ה" בירוק וזהב, שעובדת נכון עם כל הכלים והשקיפויות. ספוט לבן מאיר את פרטי הספרייה, המכילה דברים שימושיים יחד עם הזנה לנפש. האוריגאמי מעניק חוויה תלת מימדית של עושר, רבדים ועומק, תחכום של פשטות.
על קיר סמוך לספריה, תלויה עבודת ספירלה, נגיעת צבע אוורירית, כמעט לא קיימת, קינטית. העבודה תלויה במרחק פצפון מהקיר, כשהקצה שלה משוחרר, אסוף למעלה בליפוף. הצבע הורוד שזולג כלפי מטה, מייצר המון אוויר, נשימה ותנועה.