לראשונה, תכננתי את הבית שלי לפני 15 שנה. נשאתי תאומים בבטן, ותכניות ביד. תחושת "הקינון" גרמה לי לרצות לעבור מן הדירות השכורות אל בית שיעניק למשפחתי הקטנה קרקע ובטחון. הרצון לפתוח עבורנו דף חדש ונקי, גרם לי לחלק רהיטים צבעוניים שליקטתי כל השנים, למשפחה ולחברים, ולבחור בצבע הלבן הרך לרצפת הבית, לקירותיו ולרהיטיו.
ליה ועומר באו לעולם. כשהיו בני חודשיים ימים, התחילו השיפוצים. בקרים של לילות לבנים. עשרות כוסות קפה שחור עם בעלי המקצוע השונים. הקפדה על כל פרט בבבת עיני.
כשעברנו לכאן, הרגשתי כמה משמעותי היה המסע הזה בזמן. וגם... הכה בי הצבע הלבן.
12 שנים אחרי. זמן קורונה. הילדים הקטנים הפכו מתבגרים, וביקשו להפריד בין החדרים. זו השנה המשונה והזמן שנתפנה הביאו אותי לשפץ את ביתי, ובעיקר להוסיף לו את השמחה, שרק צבעים אמיתיים יכולים להעניק, כמו ששרה סינדי לאופר, שאהבתי לאהוב בילדותי.
ואכן, הכוכבים האמיתיים בבית הם שלושת צבעי היסוד בהווייתם הראשונית: הורוד העז המתוק, כחול הים העמוק, וצהוב השמש, ולצידם הלבן שהוא הצבעים כולם והשחור שהוא המסגרת.
שימוש בצבעי היסוד בבית מרומם נפש ומצב רוח, משמח לב, מעורר יצירתיות, יצירה ושירה.
בכל שנותיי כמעצבת (21), לימדתי את לקוחותיי לא לפחד מצבע, לבחון לעומק את הצבעים שעושים להם טוב, בארון הבגדים, באמנות, בחפצים, בחיים, ולשלב אותם סביבם באופן הרמוני ומשלים.
בכל שנותיי כמורה לעיצוב (19) , השיעור הראשון בו בחרתי לפתוח את שנת הלימודים היה על צבעים, כשאני שמה דגש על היותם מרפאים, כל גוון ותחום מומחיותו ואופן השפעתו על החלל והאדם.
ועם כל אלה, נתתי תמיד מקום ללבן, תמצית מזוקקת של כל הצבעים כולם, ולשחור, מלך הדרמה שאין בלתו.
הגיע הזמן שאקח אתכם לסיור קטן בבית, שעכשיו, ללא ספק, הוא תמצית האני הצבעוני שלי.
הדלת נפתחת גדול לחלל המגורים התכול, בו מונחות אחר כבוד, ספות קטיפה קפיטונז' בצבע ורוד פוקסיה וטורקיז עז, מעוטרות בהדום צהוב חרדל ושולחנות זהב. בפינה, לצד קיר המשרביה ושידת הברזל הפרחונית, פינת האוכל הצהובה על כיסאותיה המרופדים אף הם ורוד, טורקיז וצהוב. פסנתר נטוע בקיר הורוד, וגיטרה, מבקשת לפרוט. מהחלון הרחב בסלון נשקפים בנייניה של העיר תל אביב, באורבאניות ששבתה את ליבי בעת שראיתי את הבית לראשונה, על מלוא הפוטנציאל שבו, והרגשתי ניו – יורק.
חלל המגורים פתוח למטבח, כשבחיץ זכוכית סבתא עדינה. לובן הארונות והחיפויים מפעם עוטר באדום לוהט, מתפשט, נקודות בוערות זוהרות של אש. ברצפה הן מציירות מעין שטיח פרסי מודרני, בידיות – עלים של סתיו, בתקרה – הן כדורי גופי תאורה.
בחדר הרחצה השתוללתי ממש. ילדיי המתוקים חובבי אמבטיות ידועים, הם כמעט ורק מתאמבטים. ואפילו שאני יותר בעניין של מקלחות, אני מתייחסת לחלל הזה ולמים החמים עימם אני מתחילה ומסיימת את היום, ובהם עולים בי הרעיונות, התובנות והתחלות הסיפורים והשירים, בקדושה הראויה לו:
רמקול נטוע סמוך לתקרה. ארבעה גופי תאורה מעוררי אווירה (אשר אטדגי, פלורנטין, שעיטר את הבית כולו, בסטייל של פעם שלו). שמונה ! סוגי אריחים יוצאי דופן (מרוחמה שרון, שרגיל זה לא בשבילה) : אריחי בטון מצוירים 20*20 לרצפה, ובהם זריקות תבליטי אש אדומה, חיפויי לבנים ירוק מנטה עם פאזה שמעניקה להם משמעות, אריחי קרמיקה אדום מעושן, אריחים ספרדיים מעוטרי פרחים בגווני חום נחושת, ירוק בקבוק ולבן חלומיים, ששולבו בנישות (הגדולות והכל מכילות), פסיפס
הכסף השבור בצידן. זאת ועוד, לא התאפקתי וצבעתי גם את הקירות וחלק מהתקרה ורוד. שתתאים למראת הנחושת הונציאנית משוק הפשפשים, למראת הצעצועים (טל טנא צ'צ'קס, האמנית הצבעונית) לאוסף התכשיטים (העולם המופלא של גיא גיל) ולי, שורוד הוא הצבע שלי.
כמעצבת, אני מבקשת מלקוחותיי לתת לי להשתולל בחלל אחד בבית. "יד חופשית" קוראים לזה, וזה מומלץ כל כך, לשחרר שליטה לבעל מקצוע שאתה סומך עליו, ולחוות הפתעות. כך יצא, שגולות הכותרת בכל הבתים שעיצבתי היו חדרי הרחצה: סגולים ואדומים וורודים וזהובים ושחורים וכחולים וחומים וירוקים, כולם מעוררי השראה ומרתקים, ועם זאת תמיד מדויקים לבני האדם אותם ידעתי לפרטי פרטים מבפנים. כי זו משמעות האמת של צמד המילים "עיצוב פנים.". לא בכדי, המשפט שאני הכי מרבה לשמוע הוא "הלוואי והייתי מעז כך בבית כולו." יודעת, שהשיעור עשה את שלו.
חדר שינה יכול להיות בטעם? בטעם נס הקפה האהוב עליי, זה שמזמן לא התעוררתי לריחו בבקר, נישא מן המטבח. אפשר לגעת בטעם וריח נשכח, דרך צבע החאקי בקירות והאדום והזהב בנישות ובמנורות, דרך האיילים היפים ותפילת הבית כתובה כתב יד, דרך מיטת השוק החורקת והוילאות הקשורים פרח לברזי ציפור וקרפד, דרך מראות ופרזול חלונות ומאוורר תקרה שהוא תכשיט , דרך כרית וספר, עגילים, קלפים, חולצה וחצאית.
כן, חדר שינה יכול להיות בטעם, טעם של פעם וגם טעם של מחר, כי אף פעם לא מאוחר, לחלום.
כאן המקום לספר, שחדר השינה הזה ואני בתוכו, כיכבנו בתערוכה שיצרתי ואצרתי בזמן השיפוץ, "מיטת אהבה" שמה, 51 צילומים ושירים פרי עטי, שלי במיטתי, שליוו הלך רוח כללי ופרטי בזמן הקורונה והסגרים. את ראש השנה החדשה פתחתי בצילום אחד נרגש בחדר השינה החדש.
ואל מול חדר השינה שלי, מבואת חדרי השינה של ילדיי האהובים, שגרמו לשיפוץ הזה לקרות. את חלוקת חדרם המשותף לשניים, תכננתי כבר שהיו בבטני, צופה פני גיל התבגרות. שני חדרים מוארים, צבועים ירוק אגוז בהיר, כמעט לבן. לבקשתם, רהיטי חדרם צבועים לבן וממוסגרים בעץ אלון. הם ביקשו שקט, ואני הבנתי לליבם, בתקופה זו בה חדרם הוא כל עולמם. עם זאת, אט אט אני מבחינה בהם מעטרים את הקירות בתמונות, את המדפים בחפצים. צבעוניות נבנית והיא שלהם, ויש בה אסתטיקה וחן.
ואחרון חביב הוא חדר העבודה שלי. ה"חדר משלי" חבוי בכניסה לבית. קיר משרביות בצורת לבבות מפריד בינו לבין חלל המגורים, מאפשר לאור ולאוויר לעבור בין חלון הסלון הדרומי לבין רוח הים במערב. מלבד מופעי השקיעה מעל העיר וגגותיה, הוא עבורי מקום מושלם ליצירה והשראה. ספריית קיר ובה מדפים פתוחים בצורת אליפסות ועיגולים, מכילה ספרים, מגזינים, מחברות וחומרים שליקטתי עם השנים. למרגלות קיר המשרביות ספסל קטן, ומולו שולחן אינסופי לבן עמוס מחשבות. לצידי טפט תכלת ים מעוטר מנדלות כסופות וסביבו קירות ותקרה ומנורה צהובים מאד. צהוב – צבע היצירה, הבריאה והאור, צבע שמש, הצבע איתו יצירותיי זורחות אל העולם.
כי אחרונה חביבה באמת בבית שלי, היא אני, שרית חביב, אמנית, מעצבת פנים מזה 21 שנה, מורה לעיצוב ועיתונאית עיצוב אדריכלות ואמנות מזה 19 שנה. צלמת מיוחדת במינה. סופרת ומשוררת, מלווה בתהליכי צילום וכתיבה. מנחת סדנאות "התבוננות" –סדנאות צילום, כתיבה ואהבה, אישיות, אחת על אחד/ת ובקבוצות אינטימיות.
כאן, תם ונשלם הסיור – סיפור על הבית שלי. ואם הגעתם עד כאן, מקווה שהמסע הזה בזמן, יגרום לכם לפחד מצבע קצת פחות, להעז להגשים חלומות, להסתקרן לפגוש את האשה שעומדת מאחורי כל זה ואת המתנות שיש לה להעניק לעולם. יום מושלם.
בצילומים: מאיה גסנר וסאלם לאלו, חברות אהובות למסעות החיים, שהתמסרו למצלמתי ולמקדש שהוא ביתי. עוד בצילומים : הפרטים הקטנים בהם נמצא אלוהים.
שרית חביב : sarithaviv@013.net טלפון : 054-4645522 פייסבוק : שרית חביב